מסכת כלים פרק יא – המבנה הספרותי

(א) כלי מתכות
פשוטיהן ומקבליהן טמאין
נשברו טהרו
חזר ועשה מהן כלים
חזרו לטמאתן הישנה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לא לכל טמאה אלא לטמאת הנפש

(ב) כל כלי מתכות
שיש לו שם בפני עצמו
טמא
חוץ מן הדלת ומן הנגר ומן המנעול
והפותה שתחת הציר
והציר והקורה וצנור
שנעשו לקרקע

(ג) העושה כלים
מן העשת ומן החררה ומן הסובב שלגלגל
ומן הטסין ומן הצפויין
מכני כלים ומאגני כלים מאזני כלים
מן השחלת מן הגרדת טהורין
רבי יוחנן בן נורי אומר
אף מן הקצצת
משברי כלים מן הגרוטים ומן המסמרות
שידוע שנעשו מכלים טמאין
מן המסמרות
בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין
(ד) ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור
אם רב מן הטמא טמא
ואם רב מן הטהור טהור
מחצה למחצה טמא
וכן מן החלמא ומן הגללים

a קלסטרא טמאה
ומצפה טהורה
הפין והפרנה טמאין

a (ו) פיקה שלמתכת
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין
ומצפה טהורה

a (ז) קרן עגלה טמאה ופשוטה טהורה
אם היתה מצופית שלה שלמתכת טמאה
הקב שלה
רבי טרפון מטמא וחכמים מטהרין
ובשעת חבורן הכל טמא

b והקלסטרא
רבי יהושע אומר
שומטה מפתח זה ותולה בחברו בשבת
רבי טרפון אומר
הרי היא לו ככל הכלים ומטלטלת בחצר

b הכוש והאימה והמקל
וסמפוניה וחליל שלמתכת
טמאין
ומצפין טהורים

b כיוצא בו
קני מנורה טהורין
הפרח והבסיס טמאים
ובשעת חבורן הכל טמא

c (ה) עקרב שלפרמביא טמאה
ולחיים טהורים
רבי אליעזר מטמא בלחיים
וחכמים אומרים אין טמא אלא עקרב
ובשעת חבורן הכל טמא

c סמפוניה
אם יש בה בית קבול כנפים
בין כך ובין כך טמאה

c (ח) קסדא טמאה
ולחיים טהורין
אם יש בהן בית קבול מים
טמאים

a כל כלי המלחמה טמאים
הכידון הניקון והמגפין והשריון
טמאין

a קטלה שחליות שלה שלמתכות
בחוט שלפשתן או שלצמר
נפסק החוט החליות טמאות
שכל אחת ואחת כלי בפני עצמה

a (ט) נזם
שהוא עשוי כקדרה מלמטן
וכעדשה מלמעלן
ונפרק
כקדרה טמא משום כלי בית קבול
וכעדשה טמא מפני עצמו

b כל תכשיטי נשים טמאים
עיר שלזהב קטליות נזמים וטבעות
וטבעת
בין שיש לה חותם ובין שאין לה חותם
נזמי האף

b חוט שלמתכות וחליות שלאבנים טובות
ומרגליות ושלזכוכית
נשתברו החליות והחוט בפני עצמו קים טמא

b צנורא טהורה העשוי כמין אשכול
ונפרק
טהור

c שירי קטלא כמלא צואר קטנה
רבי אליעזר אומר
אפלו טבעת אחת טמאה שכן תולין בצואר