מסכת כלים פרק ד – המבנה הספרותי

a (א) החרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו
או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו טהור
נטלה האזן נשבר החדוד טהור
רבי יהודה מטמא

a (ב) חבית שנתרועעה
ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות
טהורה

a (ג) איזו היא גסטרא
כל שנטלו אזניה

b חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה
או שנחלקה כמין שתי ערבות
רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין

b גסטרא שנתרועעה
ואינה מקבלת משקין
אף על פי שהיא מקבלת אכלין טהורה
שאין שירין לשירין

b היו בה חדודים יוצאין
כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר
וכל שאינו מקבל עמה בזיתים
מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר
היתה מטה על צדה כמין קתדרה
כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע
וכנגדו מטמא באויר
וכל שאינו מקבל עמה בזיתים
מטמא במגע
ואין כנגדו מטמא באויר

שולי קרפיות
ושולי קוסים הצידוניים
אף על פי שאינם יכולים לישב שלא מסמכין
טמאין
שלכך נעשו מתחלתן

(ד) כלי חרש שיש לו שלש שפיות
הפנימית עודפת
הכל טהור
החיצונה עודפת
הכל טמא
האמצעית עודפת
ממנה ולפנים טמא ממנה ולחוץ טהור
היו שוות
רבי יהודה אומר חולקין האמצעית
וחכמים אומרים הכל טהור

כלי חרס מאימתי מקבלין טמאה
משיצרפו בכבשן
והיא גמר מלאכתן