מסכת כלים פרק ה – המבנה הספרותי

1A1B1C

a (א) תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
במה דברים אמורים בגדול
אבל בקטן תחלתו כל שהוא ושיריו רבו
משתגמר מלאכתו
איזהו גמר מלאכתו
משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין
רבי יהודה אומר
משיסיק את החדש כדי לאפות בישן ספגנין

a האבן היוצא מן התנור טפח
ומן הכירה שלש אצבעות חבור
היוצא מן הכפח
עשאו לאפיה שעורו כתנור
עשאו לבשול שעורו ככירה
אמר רבי יהודה
לא אמרו טפח אלא בין התנור ולכתל

a (ג) עטרת הכירה טהורה

b (ב) כירה תחלתה שלש
ושיריה שלש משתגמר מלאכתה
איזוהי גמר מלאכתה
משיסיקנה כדי לבשל עליה
ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באלפס

b היו שני תנורין סמוכים זה לזה
נותן לזה טפח ולזה טפח והשאר טהור

b טירת התנור
בזמן שהיא גבוהה ארבעה טפחים מטמאה
במגע ובאויר
פחותה מכאן טהורה
אם חברה לו אפלו על שלש אבנים טמאה

c הכפח עשאו לאפיה שעורו כתנור
עשאו לבשול שעורו ככירה

c בית הפך ובית התבלין
ובית הנר שבכירה
מטמאין במגע ואינן מטמאין באויר
דברי רבי מאיר
רבי ישמעאל מטהר

2A2B2C

a (ד) תנור שהסק מאחוריו
או שהסק שלא לדעתו
או שהסק בבית האמן
טמא

a (ה) מוסף התנור שלבעלי בתים טהור
ושלנחתומין טמא
מפני שהוא סומך עליו את השפוד
רבי יוחנן הסנדלר אומר
מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק

a (ו) תנור שנתן בו עפר עד חציו
מעפר ולמטן מטמא במגע
מעפר ולמעלן מטמא באויר

b מעשה שנפלה דלקה בתנורי כפר סגנה
ובא מעשה ליבנה
וטמאן רבן גמליאל

b כיוצא בו
מוסף היורה שלשולקי זיתים טמא
ושלצבעים טהור

b נתנו על פי הבור או על פי הדות
ונתן שם אבן
רבי יהודה אומר
אם מסיק מלמטן והוא נסוק מלמעלן טמא
וחכמים אומרים הואיל והסק מכל מקום טמא

3A3B3C

a (ז) תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו
חולקו לשלשה
וגורר את הטפלה עד שיהא בארץ
רבי מאיר אומר
אינו צריך לגרור את הטפלה
ולא עד שיהא בארץ
אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים
רבי שמעון אומר וצריך להסיעו
חלקו לשנים אחד גדול ואחד קטן
הגדול טמא והקטן טהור
חלקו לשלשה אחד גדול כשנים
הגדול טמא ושנים הקטנים טהורין

a (ט) תנור שבא מחתך מבית האמן
ועשה בו למודין ונותנן עליו והוא טהור
נטמא וסלק את למודיו טהור
החזירן לו טהור
מרחו בטיט
מקבל טמאה ואינו צריך להסיקנו
שכבר הסק

a (יא) תנור שלאבן ושלמתכת טהור
וטמא משום כלי מתכות
נקב נפגם נסדק
עשה לו טפלה או מוסף שלטיט
טמא
כמה יהא בנקב
כדי שיצא בו האור

b (ח) חתכו חליות לרחבו
פחות מארבעה טפחים טהור
מרחו בטיט
מקבל טמאה
משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין
הרחיק ממנו את הטפלה
ונתן חול או צרור בנתים
בזה אמרו
הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור

b (י) חתכו חליות
ונתן חול בין חליא לחליא
רבי אליעזר מטהר
וחכמים מטמאין
זה תנורו שלעכנאי

b וכן בכירה
כירה שלאבן ושלמתכת טהורה
וטמאה משום כלי מתכות
נקבה נפגמה נסדקה
עשה לה פטפוטין
טמאה
מרחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ
טהורה
רבי יהודה אומר
מבפנים טמאה ומבחוץ טהורה

c יורות הערביין
שהוא חופר בארץ וטח בטיט
אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טמא
ואם לאו טהור
וזה תנורו שלבן דינאי

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)