a (ה) כיצד ראית הבית
ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר
כנגע נראה לי בבית
אפלו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי
לא יגזר ויאמר נגע נראה לי בבית
אלא כנגע נראה לי בבית | (ו) אינו הולך לתוך ביתו
ומסגיר
ולא בתוך הבית שהנגע בתוכו
ומסגיר
אלא עומד על פתח הבית שהנגע בתוכו
ומסגיר
שנאמר
ויצא הכהן מן הבית
אל פתח הבית
והסגיר את הבית שבעת ימים | a ובא בסוף השבוע וראה אם פשה
וצוה הכהן
וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע
והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
ולקחו אבנים אחרות
והביאו אל תחת האבנים
ועפר אחר יקח וטח את הבית
אינו נוטל אבנים מצד זה ומביא לצד זה
ולא עפר מצד זה ומביא לצד זה
ולא סיד מכל מקום
אינו מביא לא אחת תחת שתים ולא שתים תחת אחת
אלא מביא שתים תחת שתים תחת שלש תחת ארבע
מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו
שניהן חולצין שניהן קוצעין
שניהן מביאין את האבנים
אבל הוא לבדו מביא את העפר
שנאמר ועפר אחר יקח וטח את הבית
אין חברו מטפל עמו בטיחה |
b וצוה הכהן ופנו את הבית
(בטרם יבא הכהן לראות את הנגע
ולא יטמא כל אשר בבית
ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית)
ואפלו חבילי עצים ואפלו חבילי קנים
דברי רבי יהודה
רבי שמעון אומר עסק הוא לפנוי
אמר רבי מאיר וכי מה מטמא לו
אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו
מטבילן והן טהורים
על מה חסה התורה
על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו
אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי
קל וחמר על ממונו החביב
אם כך על ממונו
קל וחמר על נפש בניו ובנותיו
אם כך על שלרשע קל וחמר על שלצדיק | b (ז) בא בסוף שבוע וראה אם חזר
ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו
ואת כל עפר הבית
והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא |