מסכת נידה פרק ט – המבנה הספרותי

(א) האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם
רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה
רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה

(ב) איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים
רבי יוסי מטהר
ורבי שמעון מטמא
שאין דרך האיש להוציא דם אלא שחזקת דמים מן האשה

(ג) השאילה חלוקה לנכרית או לנדה
הרי זו תולה בה

שלש נשים שלבשו חלוק אחד או שישבו על ספסל אחד
ונמצא עליו דם כלן טמאות
ישבו על ספסל שלאבן או על האצטבא שלמרחץ
רבי נחמיה מטהר שהיה רבי נחמיה אומר
כל דבר שאינו מקבל טמאה אינו מקבל כתמים

(ד) שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת
ונמצא דם תחת אחת מהן
כלן טמאות
בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה
היא טמאה ושתיהן טהורות
ותולות זו בזו
ואם לא היו ראויות לראות
רואין אותן כאלו הן ראויות

(ה) שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת
ונמצא דם תחת האמצעית כלן טמאות
תחת הפנימית
שתים הפנימיות טמאות והחיצונה טהורה
תחת החיצונה
שתים החיצונות טמאות והפנימית טהורה
אמר רבי יהודה אימתי
בזמן שעברו דרך מרגלות המטה
אבל אם עברו שלשתן דרך עליה כלן טמאות
בדקה אחת מהן ונמצאת טהורה
היא טהורה ושתים טמאות
בדקו שתים ונמצאו טהורות
הן טהורות והשלישית טמאה
שלשתן ומצאו טהורות כלן טמאות

למה הדבר דומה
לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים
ובדקו אחד מהן ומצאו טהור
הוא טהור ושנים טמאין
שנים ומצאו טהורים
הם טהורים והשלישי טמא
שלשתן ומצאו טהורים כלן טמאים
דברי רבי מאיר
שהיה רבי מאיר אומר
כל דבר שהוא בחזקת טמאה
לעולם בטמאתו
עד שיודע לך טמאה היכן היא
וחכמים אומרים
בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה

a (ו) שבעה סממנין מעבירין על הכתם
רק תפל ומי גריסין ומי רגלים ונתר ובורית קמוניא ואשלג
הטבילו ועשה על גביו טהרות

a (ז) איזהו רק תפל כל שלא טעם כלום
מי גריסין לעיסת גריסין שלפול חלוקת נפש
מי רגלים שהחמיצו
וצריך לכסכס שלשה פעמים לכל אחד ואחד

b העביר עליו שבעה סממנין ולא עבר הרי זה צבע
הטהרות טהורות ואינו צריך להטביל
עבר או שדהה הרי זה כתם (ו)הטהרות טמאות וצריך להטביל

b העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעה סממנין כאחת
לא עשה ולא כלום

(ח) כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות
מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כרסה ובשפולי מעיה
ושופעת וכמין צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן
וכל שקבעה לה שלשה פעמים הרי זו וסת
(ט) היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות
כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טמאות
בסוף הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טהורות
רבי יוסי אומר אף ימים ושעות וסתות
היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה
אינה אסורה אלא עם הנץ החמה
רבי יהודה אומר כל היום שלה
(י) היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר
ושנתה להיות רואה ליום עשרים זה וזה אסורין
שנתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורין
שנתה שלש פעמים ליום עשרים
התר חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים
שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלשה פעמים
ואינה מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלשה פעמים

(יא) נשים בבתוליהם כגפנים
יש גפן שיינה אדם ויש גפן שיינה שחור
ויש גפן שיינה מרבה ויש גפן שיינה מעט
רבי יהודה אומר
כל גפן יש בה יין
ושאין בה יין הרי זו דרקטי