מסכת אהלות פרק יג – המבנה הספרותי

a (א) העושה מאור בתחלה שעורו מלא מקדח גדול שללשכה
שירי המאור רום אצבעים על רחב הגדל
אלו הן שירי המאור
חלון שסתמה ולא הספיק לגמרה

a (ב) חלון שהיא לאויר שעורה מלא מקדח
בנה בית חוצה לה שעורה בפותח טפח
נתן את התקרה באמצע החלון
התחתון בפותח טפח והעליון מלא מקדח

b חררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת שעורו מלא אגרוף
חשב עליו לתשמיש שעורו בפותח טפח
למאור שעורו מלא מקדח

b (ג) החר שבדלת שעורו מלא אגרוף דברי רבי עקיבא
רבי טרפון אומר בפותח טפח
שיר בה החרש מלמטן או מלמעלן
הגיפה ולא מרקה או שפתחתו הרוח שעורו מלא אגרוף

c הסריגות והרפפות מצטרפות כמלא מקדח
כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים
עד שיהא במקום אחד מלא מקדח להביא
הטמאה ולהוציא הטמאה
רבי שמעון אומר
להביא הטמאה אבל להוציא את הטמאה בפותח טפח

c (ד) העושה מקום לקנה ולאספתי ולנר שעורו כל שהוא
כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים בפותח טפח
לזון את עיניו ולדבר עם חברו ולתשמיש בפותח טפח

(ה) אלו ממעטין את הטפח
פחות מכזית בשר ממעט על ידי רבע עצמות
ופחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר
פחות מכזית מן המת
פחות מכזית מן הנבלה
פחות מכעדשה מן השרץ
פחות מכביצה אכלים
התבואה שבחלון
וככי שיש בה ממש
ונבלת העוף שלא חשב עליה
ונבלת עוף הטמא שחשב עליה ולא הכשירה
או הכשירה ולא חשב עליה

(ו) אלו שאינן ממעטים
אין העצם ממעט על ידי עצמות
ולא בשר על ידי בשר
ולא כזית מן המת
ולא כזית מן הנבלה
ולא כעדשה מן השרץ
ולא כביצה אכלים
ולא תבואה שבחלונות
ולא ככי שאין בה ממש
ולא נבלת העוף הטהור שחשב עליה
ולא נבלת עוף הטמא שחשב עליה והכשירה
ולא השתי והערב המנגעים
ולא לבנה מבית הפרס
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים הלבנה ממעטת מפני שעפרה טהור
זה הכלל הטהור ממעט והטמא אינו ממעט