מסכת פרה פרק א – המבנה הספרותי

(א) רבי אליעזר אומר
עגלה בת שנתה ופרה בת שתים
וחכמים אומרים
עגלה בת שתים ופרה בת שלש או בת ארבע
רבי מאיר אומר
אף בת חמש כשרה הזקנה
אלא שאין ממתינין לה
שמא תשחיר שלא תפסל

a אמר רבי יהושע לא שמעתי אלא שלשית
אמרו לו מה הלשון שלשית
אמר להם כך שמעתי סתם
אמר בן עזאי
אני אפרש
אם אומר אתה שלישית לאחרות במנין
וכשאתה אומר שלשית בת שלש שנים

(ב) רבי יוסי הגלילי אומר
פרים בני שתים
שנאמר ופר שני בן בקר תקח לחטאת
וחכמים אומרים
אף בני שלש
רבי מאיר אומר
אף בני ארבע ובני חמש כשרים
אלא שאין מביאים זקנים
מפני הכבוד

b כיוצא בו אמר(ו) כרם רבעי
אמרו לו מה הלשון רבעי
אמר להם כך שמעתי סתם
אמר בן עזאי אני אפרש
אם אומר אתה רביעי לאחרים במנין
וכשאתה אומר רבעי בן ארבע שנים

c כיוצא בו אמר(ו)
האוכל בבית המנגע פרס משלש לקב
אמרו לו אמר משמונה עשרה לסאה
אמר להם כך שמעתי סתם
אמר בן עזאי אני אפרש
אם אומר אתה משלש לקב אין בו חלה
וכשאתה אומר משמונה עשרה לסאה
מעטתו חלתו

(ג) כבשים בני שנה
ואילים בני שתים
וכלם מיום ליום

בן שלשה עשר חדש אינו כשר
לא לאיל ולא לכבש
רבי טרפון קורהו פלגס
בן עזאי קורהו נוקד
רבי ישמעאל קורהו פרכריגמא
הקריבו מביא עליו נסכי איל
ולא עלה לו מזבחו
בן שלשה עשר חדש ויום אחד
הרי זה איל

(ד) חטאות הצבור ועולותיהן
חטאת היחיד
ואשם נזיר ואשם מצרע
כשרין מיום שלשים והלאה
ואף ביום שלשים
ואם הקריבום ביום השמיני כשרים
נדרים ונדבות הבכור והמעשר והפסח
כשרים מיום השמיני והלאה
ואף ביום השמיני