מסכת פרה פרק יב – המבנה הספרותי

1A1B1C

a (א) האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש
וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה
רבי יהודה ורבי שמעון אומרים
כשם שהזיה באזוב כך טבילה באזוב

a הזה על שני כלים
ספק על שניהם הזה ספק מחברו מצה עליו
הזאתו פסולה

a צלוחית שפיה צר
טובל ומעלה כדרכו
רבי יהודה אומר הזיה ראשונה

b (ב) הזה ספק מן החוט ספק מן הכוש
ספק מן הגבעול
הזיתו פסולה

b מחט שהיא נתונה על החרס והזה עליה
ספק על המחט הזה
ספק מן החרס מצה עליה
הזיתו פסולה

b מי חטאת שנתמעטו
טובל אפלו ראשי גבעולין ומזה
ובלבד שלא יספג

2A2B

a נתכון להזות לפניו והזה אחריו
לאחריו והזה לפניו
הזיתו פסולה
לפניו והזה על הצדדין שלפניו
הזיתו כשרה

a מזין על האדם ועל הכלים ואפלו הן מאה

b מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו

b (ג) נתכון להזות על דבר שהוא מקבל טמאה
והזה על דבר שאינו מקבל טמאה אם יש באזוב לא ישנה
על דבר שאינו מקבל טמאה והזה על דבר שמקבל טמאה
אם יש באזוב ישנה
על האדם והזה על בהמה אם יש באזוב לא ישנה
על בהמה והזה על אדם אם יש באזוב ישנה

3A3B

a המים המנטפים כשרים לפיכך הם מטמאין לשם מי חטאת

a מחליקין היו לפני חלון שלרבים ודורסין ולא נמנעין
מפני שאמרו מי חטאת שעשו מצותן אינן מטמאין

b (ד) המזה מחלון שלרבים ונכנס למקדש ונמצאו המים פסולים פטור
מחלון שליחיד ונכנס למקדש ונמצאו המים פסולין חיב
אבל כהן גדול בין מחלון שליחיד בין מחלון שלרבים פטור
שאין כהן גדול חיב על ביאת המקדש

b (ה) אוחז הוא הטהור בקרדם הטמא בכנפו ומזה עליו
אף על פי שיש עליו כדי הזיה טהור
כמה יהא במים ויהיה בהם כדי הזיה כדי שיטביל ראשי גבעולין ויזה
רבי יהודה אומר רואים אותם כאלו הן על אזוב שלנחשת

4A4B

a (ו) המזה באזוב טמא
אם יש בו כביצה המים פסולים והזיתו פסולה
אין בו כביצה המים כשרים והזיתו פסולה
ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה

a הזוג והענבל חבור
כוש שלרובן לא יזה על הכוש ולא על הפיקה ואם הזה מזה
שלפשתן חבור
עור שלעריסה שהוא מחבר לפיקות חבור
המלבן אינו חבור לא לטמאה ולא לטהרה

b (ז) הטהור לחטאת שנטמאו ידיו נטמא גופו
ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה

b כל ידות הכלים הקדוחות חבור
רבי יחנן בן נורי אומר אף החרוקות

c (ח) לגין שלחטאת שנטמאו אחוריו נטמא תוכו
ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה

c (ט) הסלים שבקנתל והמטה שלטרבל וקרן שלכליבה
וקרנין שליוצאי דרכים ושלשלת המפתחות ושלל הכובסים
והבגד שהוא תפור בכלאים
חבור לטמאה ואינו חבור להזיה
(י) כסוי המחם שהוא מחבר לשלשלת
בית שמאי אומרים חבור לטמאה ואינו חבור להזיה
בית הלל אומרים
הזה על המחם הזה ]על[ הכסוי הזה על הכסוי לא הזה ]על[ המחם

5A5B5C

הכל כשרים להזות
חוץ מטמטום ואנדרוגינוס והאשה

ותינוק שאין בו דעת האשה מסעדתו
ומזה ואוחזת לו במים
והוא טובל ומזה
אם אחזה בידו אפלו בשעת הזיה פסול

(יא) טבל את האזוב ביום והזה ביום כשר
ביום והזה בלילה בלילה והזה ביום פסול
אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזה ביום
שאין מזין עד שתנץ החמה
וכלן שעשו משעלה עמוד השחר כשר

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)