מסכת טבול יום פרק ב – המבנה הספרותי

(א) משקה טבול יום כמשקין שהוא נוגע בהן
אלו ואלו אינן מטמאין
ושאר כל הטמאין בין קלין בין חמורין
המשקין היוצאים מהן כמשקין שהוא נוגע בהן
אלו ואלו תחלה חוץ מן המשקה שהוא אב הטמאה

(ב) קדרה שהיא מלאה משקים ונגע בה טבול יום
אם היה משקה תרומה המשקין פסולין והקדרה טהורה
ואם היה משקה חלין הכל טהור
ואם היו ידיו מסאבות הכל טמא זה חמר בידים מבטבול יום
וחמר בטבול יום מבידים
שספק טבול יום פוסל את התרומה והידים ספקן טהור

a (ג) המקפה שלתרומה והשום והשמן שלחלין
שנגע טבול יום במקצתן פסל את כלם

a (ה) בשר הקדש שקרם עליו הקיפה
נגע טבול יום בקיפה חתיכות מתרות
נגע בחתיכה חתיכה וכל העולים עמה חבור זה לזה
רבי יוחנן בן נורי אומר
שניהם חבור זה לזה
וכן בקטניות שקרמו על גבי פרוסות

b המקפה שלחלין והשום והשמן שלתרומה
שנגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו
ואם היה השום מרבה הולכין אחר הרב
אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהן גוש בקערה
אבל אם היה מפזר במדוכה טהור מפני שהוא רוצה בפזורו
ושאר כל הנדוכין שדכן במשקין
אבל את שדרכן לדוך במשקים ודכן שלא במשקין והן גוש בקערה
הרי אלו כעגול שלדבלה

b מעשה קדרה בקטניות
בזמן שהן פרודים אינן חבור
בזמן שהן גוש חבור
אם היו גושין הרבה הרי אלו ימנו

c (ד) המקפה והחמיטה שלחלין והשמן שלתרומה צף על גביהן
ונגע טבול יום בשמן
לא פסל אלא השמן
ואם חבץ כל מקום שהלך השמן פסול

c שמן שהוא צף על גבי היין
ונגע טבול יום בשמן
לא פסל אלא השמן
רבי יוחנן בן נורי אומר
שניהם חבור זה לזה

(ו) חבית ששקעה לתוך בור שליין
ונגע בו טבול יום
מן השפה ולפנים חבור מן השפה ולחוץ אינו חבור
רבי יוחנן בן נורי אומר
אפלו על גבה רום קומה ונגע כנגד פיה חבור

(ז) חבית שנקבה בין מפיה בין משוליה בין מצדיה
ונגע בה טבול יום
טמאה
רבי יהודה אומר
מפיה ומשוליה טמאה מן הצדדין מכאן ומכאן טהורה

המערה מכלי לכלי
ונגע טבול יום בקלוח
אם יש בו יעלה באחד ומאה

(ח) בעבוע שבחבית שנקב
בין מבפנים בין מבחוץ (ו)בין מלמעלן בין למטן זה כנגד זה
טמא באב הטמאה וטמא באהל המת
הפנימי מלמטה והחיצון מלמעלן
טמא באב הטמאה וטמא באהל המת
הפנימי מלמעלן והחיצון מלמטן
טהור באב הטמאה וטמא באהל המת