מסכת טבול יום פרק ג – המבנה הספרותי

(א) כל ידות האכלים שהן חבור באב הטמאה
חבור בטבול יום

אכל שנפרס ומערה מקצת
רבי מאיר אומר
אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו הרי הוא כמוהו
רבי יהודה אומר
אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו הרי הוא כמוהו
רבי נחמיה אומר בטהור
וחכמים אומרים בטמא
ושאר כל האכלים
את שדרכו לאחז בעלה אוחז אותו בעלה
ובקלח אוחזין אותו בקלח

a (ב) ירק שלתרומה
וביצה טרופה נתונה על גביו
ונגע טבול יום בביצה
לא פסל אלא הקלח שכנגדו
רבי יוסי אומר
כל הסדר העליון
אם היתה כמין כובע אינה חבור

(ד) עיסה שנדמעה
או שנתחמצה בשאור שלתרומה
אינה נפסלת בטבול יום
רבי יוסי ורבי שמעון פוסלין

a עיסה שהכשרה במשקה
ונלושה במי פרות
ונגע בה טבול יום
רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר
משום רבי יהושע
פסל את כלה
רבי עקיבא אומר משמו
לא פסל אלא מקום מגעו

b (ג) חוט שלביצה
שקרם על דפנות שללפס
ונגע בו טבול יום
מן השפה ולפנים חבור
מן השפה ולחוץ אינו חבור
רבי יוסי אומר
חוט וכל שנקלף עמו
וכן בקטניות שקרמו על שפתה שלקדרה

b (ה) ירק שלחלין
שבשלו בשמן שלתרומה
ונגע בו טבול יום
רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר
משום רבי יהושע
פסל כלו
רבי עקיבא אומר משמו
לא פסל אלא מקום מגעו

(ו) טהור שנגס מן האכל
ונפל על בגדיו ועל ככר שלתרומה
טהור

היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטבות
כל שהוא רוצה למוץ את גרעינתו
ונפל על בגדיו ועל ככר שלתרומה
טמא
היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבשות
כל שאינו רוצה למוץ את גרעינתו
ונפל על בגדיו ועל ככר שלתרומה
טהור
אחד טהור ואחד טבול יום כאלו
רבי מאיר אומר
אלו ואלו טמאין בטבול יום
שמשקין שלטמא מכשירין לרצונו ושלא לרצונו
וחכמים אומרים
אין טבול יום טמא