מסכת טבול יום פרק ד – המבנה הספרותי

1A1B1C

(א) אכל מעשר שהכשר במשקה
ונגע בו טבול יום או ידים מסאבות
מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה
מפני שהוא שלישי
והשלישי טהור לחלין

a (ב) האשה שהיא טבולת יום
לשה את העיסה וקוצה לה חלה
ומפרשתה ומנחתה
בכפישה מצרית או בנחותא
ומקפת וקורא לה שם
מפני שהיא שלישי
והשלישי טהור לחלין

a (ד) לגין שהוא טבול יום
ומלאהו מן החבית מעשר טבל
אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך
הרי זו תרומת מעשר
אם אמר הרי זה ערוב
לא אמר כלום

b (ג) ערבה שהיא טבולת יום
לשין בה את העיסה וקוצין ממנה חלה
ומקפת וקורין לה שם
מפני שהיא שלישי
והשלישי טהור לחלין

b נשברה החבית הלגין בטבלו
נשבר הלגין החבית בטבלה

2A2B2C

a (ה) בראשונה היו אומרים
מחללין על פרות עם הארץ
חזרו לומר אף על מעותיו

a (ו) הכדומין האשקלונים שנשברו
ואנקלי שלהם קימת
הרי אלו טמאין

a (ז) התורם את הבור ואמר
הרי זו תרומה על מנת שתעלה שלום
שלום מן השבר ומן השפיכה
אבל לא מן הטמאה
רבי שמעון אומר אף מן הטמאה

b בראשונה היו אומרים
היוצא בקולר ואמר
כתבו גט לאשתי
הרי אלו יכתבו ויתנו
חזרו לומר
אף המפרש והיוצא בשירא
רבי שמעון שזורי אומר אף המסכן

b המעבר והמזרה והמגוב
וכן מסרק שלראש
שנטלה אחת משניהן ועשאן שלמתכות
הרי אלו טמאין
ועל כלן אמר רבי יהושע
דבר חדש חדשו הסופרים
ואין לי מה להשיב

b נשברה אינה מדמעת
עד היכן תשבר ולא תדמע
כדי שתתגלגל ותגיע לבור
רבי יוסי אומר
אף מי שהיה בו דעת להתנות ולא התנה
נשברה אינה מדמעת
מפני שהוא תנאי בית דין

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)