מסכת טהרות פרק ט – המבנה הספרותי

(א) זיתים מאימתי מקבלין טמאה
משיזיעו זעת המעטן אבל לא זעת הקפה
כדברי בית שמאי
רבי שמעון אומר
שעור זעה שלשה ימים
בית הלל אומרים
משיתחברו שלשה זה לזה
רבן גמליאל אומר
משתגמר מלאכתן
וחכמים אומרים כדבריו

(ב) גמר מלמסוק אבל עתיד לקח
גמר מלקח אבל עתיד ללוות
ארעו אבל או משתה או אנס
אפלו זבים וזבות מהלכים עליהן טהורין
נפלו עליהן משקין טמאין
אין טמא אלא מקום מגען
והמחל היוצא מהן טהור

(ג) נגמרה מלאכתן
הרי אלו מכשרין
נפלו עליהן משקין טמאין
המחל היוצא מהן
רבי אליעזר מטהר
וחכמים מטמאין
אמר רבי שמעון
לא נחלקו על המחל היוצא מן הזיתים
שהוא טהור
ועל מה נחלקו על היוצא מן הבור
שרבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין

(ד) הגומר את זיתיו ושיר קפה אחת יתננה לעיני הכהן דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר יוליך את המפתח מיד
רבי שמעון אומר מעת לעת

(ה) המניח זיתים בכתש
שימתנו שיהו נוחין לכתוש
הרי אלו מכשרים
שימתנו שימלחם
בית שמאי אומרים מכשרים
ובית הלל אומרים אינן מכשרים

הפוצע זיתים בידים טמאות טמאן

(ו) המניח זיתיו בגג לגרגרם
אפלו הן רום אמה אינן מכשרים
נתנן בבית שילקו ועתיד להעלותם לגג
נתנן בגג שילקו או שיפתחם
הרי אלו מכשרין
נתנן בבית עד שישמר את גגו
או עד שיוליכם למקום אחר
אינן מכשרין

(ז) רצה לטול מהן בד אחד או שני בדין
בית שמאי אומרים קוצה בטמאה ומחפה בטהרה
בית הלל אומרים אף מחפה בטמאה
רבי יוסי אומר חופר בקרדמות שלמתכת ומוליך לבית הבד בטמאה

(ח) השרץ שנמצא ברחים
אין טמא אלא מקום מגעו
אם היה משקה מהלך הכל טמא
נמצא על גבי העלים
ישאלו הבדדים לומר לא נגענו
אם היה נוגע באום אפלו בשערה טמא

(ט) נמצא על גבי פרודים
והוא נוגע בכביצה טמא
פרודים על גבי פרודים
אף על פי שהוא נוגע בכביצה
אין טמא אלא מקום מגעו

נמצא בין כתל לזיתים טהור
נמצא בגג המעטן טהור
נמצא במעטן הגג טמא
נמצא שרוף על הזיתים
וכן מטלית מהוהא
טהורה שכל
הטמאות כשעת מציאתן