מסכת זבים פרק ה – המבנה הספרותי

a )א( הנוגע בזב או שהזב נוגע בו
המסיט את הזב או שהזב מסיטו
מטמא אכלים ומשקים וכלי שטף
במגע אבל לא במשא

a )ב( ועוד כלל אחר אמרו
כל הנשא על גב הזב טמא
וכל שהזב נשא עליו טהור
חוץ מן הראוי למשכב ולמושב והאדם
כיצד אצבעו שלזב תחת הנדבך
הטהור מלמעלן מטמא שנים ופוסל אחד
פרש מטמא אחד ופוסל אחד
הטמא מלמעלן והטהור מלמטן
מטמא שנים ופוסל אחד
פרש מטמא אחד ופוסל אחד
האכלין והמשקין המשכב והמושב
והמדף מלמעלן
מטמאין שנים ופוסלין אחד
פרשו מטמאין אחד ופוסלין אחד
)ו(המשכב והמושב מלמטן
מטמאין שנים ופוסלין אחד
פרשו מטמאין שנים ופוסלין אחד

a )ד( מקצת טמא על הטהור
ומקצת טהור על הטמא
חבורי טמא על הטהור
וחבורי טהור על הטמא
טמא
רבי שמעון אומר
מקצת טמא על הטהור טמא
ומקצת טהור על הטמא טהור

b כלל אמר רבי יהושע
כל המטמא בגדים בשעת מגעו
מטמא אכלים ומשקין להיות תחלה
והידים להיות שניות
ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס
לאחר פרישתו ממטמאיו
מטמא משקין להיות תחלה
והאכלין והידים להיות שניות
ואינו מטמא בגדים

b האכלין והמשקין והמדף מלמטן טהורין
)ג( מפני שאמרו
כל הנושא ונשא על גבי משכב טהור
חוץ מן האדם
כל הנושא ונשא על גבי הנבלה טהור
חוץ מן המסיט
רבי אליעזר אומר אף הנושא
כל הנושא ונשא על גבי המת טהור
חוץ מן המאהיל ואדם בזמן שהוא מסיט

b )ה( הטמא על מקצת המשכב
והטהור על מקצת המשכב
טמא
מקצת טמא על המשכב
ומקצת טהור על המשכב
טהור
נמצאת טמאה נכנסת לו ויוצאת ממנו
במעוטו

c וכן ככר שלתרומה
שהוא נתון על גבי משכב והניר בנתים
בין מלמעלן בין מלמטן טהור
וכן באבן ומנגעת טהור
רבי שמעון מטמא בזו

a )ו( הנוגע בזב ובזבה ובנדה
וביולדת ובמצרע במשכב ובמושב
מטמא שנים ופוסל אחד
פרש מטמא אחד ופוסל אחד
אחד הנוגע ואחד המסיט
ואחד הנושא ואחד הנשא

a )ח( הנושא את המרכב
והנשא עליו והמסיטו
מטמא שנים ופוסל אחד
פרש מטמא אחד ופוסל אחד

)ט( האוכל מנבלת עוף טהור
והיא בבית הבליעה
מטמא שנים ופוסל אחד
הכניס ראשו לאויר התנור טהור
)וטהור( התנור
הקיאה או בלעה
מטמא אחד ופוסל אחד
וכשהיא בתוך פיו עד שיבלענה טהור

b )ז( הנוגע בזובו שלזב וברקו
בשכבת זרעו במימי רגליו ובדם הנדה
מטמא שנים ופוסל אחד
פרש מטמא אחד ופוסל אחד
אחד הנוגע ואחד המסיט
רבי אליעזר אומר אף הנושא

b הנושא את הנבלה
ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה
מטמא שנים ופוסל אחד
פרש מטמא אחד ופוסל אחד

)י( הנוגע בשרץ ובשכבת זרע
ובטמא מת ובמצרע בימי ספרו
ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה
ובנבלה ובמרכב
מטמא אחד ופוסל אחד
זה הכלל
כל הנוגע
באחד מכל אבות הטמאות שבתורה
מטמא אחד ופוסל אחד חוץ מן האדם
פרש מטמא אחד ופוסל אחד

)יא( בעל קרי כמגע שרץ
ובועל נדה כטמא מת
אלא שחמור ממנו בועל נדה
שהוא מטמא משכב ומושב טמאה קלה
לטמא אכלין ומשקין

)יב( אלו פוסלים את התרומה
האוכל אכל ראשון והאוכל אכל שני
והשותה משקין טמאין
והבא ראשו ורבו במים שאובין
וטהור שנפלו על ראשו ועל רבו
שלשה לגים מים שאובין
והספר והידים וטבול יום
והאכלים והכלים שנטמאו במשקים