מסכת ברכות פרק א – המבנה הספרותי

(א) מאימתי קורין את שמע בערבית
משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן
עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים עד חצות
רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר
מעשה שבאו בניו מבית המשתה
אמרו לו לא קרינו את שמע
אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חיבין אתם לקרות
ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות
מצותן עד שיעלה עמוד השחר
הקטר החלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר
וכל הנאכלין ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר
אם כן למה אמרו חכמים עד חצות
כדי להרחיק את האדם מן העבירה

(ב) מאימתי קורין את שמע בשחרית
משיכיר בין תכלת ללבן
רבי אליעזר אומר
בין תכלת לכרתי
וגומרה עד הנץ החמה
רבי יהושע אומר
עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד
כאדם הקורא בתורה

(ג) בית שמאי אומרים
בערב כל אדם יטו ויקראו ובבקר יעמדו
שנאמר ובשכבך ובקומך
ובית הלל אומרים
כל אדם קורא כדרכו
שנאמר ובלכתך בדרך
אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך
בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים
אמר רבי טרפון
אני הייתי בא בדרך
והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים
אמרו לו
כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל

(ד) בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה
אחת ארכה ואחת קצרה
מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר
לקצר אינו רשאי להאריך
לחתום אינו רשאי שלא לחתום
שלא לחתום אינו רשאי לחתום

(ה) מזכירין יציאת מצרים בלילות
אמר רבי אלעזר בן עזריה
הרי אני כבן שבעים שנה
ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות
עד שדרשה בן זומא
שנאמר
למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך
ימי חייך הימים
כל ימי חייך הלילות
וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה
כל ימי חייך להביא לימות המשיח