מסכת ברכות פרק ה – המבנה הספרותי

(א) אין עומדין להתפלל
אלא מתוך כבד ראש
חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים
כדי שיכונו את לבם למקום

אפלו המלך שואל בשלומו
לא ישיבנו
ואפלו נחש כרוך על עקבו
לא יפסיק

(ב) מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים
ושואלין את הגשמים בברכת השנים
והבדלה בחונן הדעת
רבי עקיבא אומר
אומרה ברכה רביעית בפני עצמה
רבי אליעזר אומר
בהודאה

(ג) האומר על קן צפור יגיעו רחמיך
ועל טוב יזכר שמך
מודים מודים
משתקין אותו

העובר לפני התבה וטעה יעבר אחר תחתיו
ולא יהא סרבן באותה שעה
מנין הוא מתחיל
מתחלת הברכה שטעה בה

(ד) העובר לפני התבה
לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטרוף
ואם אין שם כהן אלא הוא
לא ישא את כפיו
ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי

(ה) המתפלל וטעה סימן רע לו
ואם שליח צבור הוא
סימן רע לשולחיו
מפני ששלוחו שלאדם כמותו

אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא
כשהיה מתפלל על החולים היה אומר זה חי וזה מת
אמרו לו
מנין אתה יודע
אמר להם
אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל
ואם לאו יודע אני שהוא מטרף