מסכת דמאי פרק א – המבנה הספרותי

(א) הקלין שבדמאי
השיתין והרימין והעזרדין
ובנות שוח ובנות שקמה
ונובלות התמרה והגפנין והנצפה
וביהודה
האוג והחמץ (שביהודה) והכסבר
רבי יהודה אומר
כל השיתין פטורין חוץ משלדפרה
כל הרימין פטורין חוץ מרימי שקמונה
כל בנות שקמה פטורות
חוץ מן המסטפות

(ב) הדמאי אין לו חמש ואין לו בעור
ונאכל לאונן
ונכנס לירושלם ויוצא
ומאבדין את מעוטו בדרכים
ונותנו לעם הארץ ויאכל כנגדו
ומחללים אותו כסף על כסף
נחשת על נחשת
כסף על נחשת
ונחשת על הפירות
ובלבד שיחזר ויפדה את הפרות
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
יעלו הפרות ויאכלו בירושלם

(ג) הלוקח לזרע ולבהמה
קמח לעורות
שמן לנר
שמן לסוך בו את הכלים
פטור מן הדמאי

מכזיב ולהלן
פטור מן הדמאי

חלת עם הארץ
והמדמע
והלקוח בכסף מעשר שני
ושירי המנחות
פטורין מן הדמאי

שמן ערב
בית שמאי מחיבין
ובית הלל פוטרין

(ד) הדמאי
מערבין בו ומשתתפין בו
ומברכים עליו ומזמנין עליו
ומפרישין אותו ערם בין השמשות

הא אם הקדים מעשר שני לראשון
אין בכך כלום

שמן שהגרדי סך באצבעותיו
חיב בדמאי
ושהסורק נותן בצמר
פטור מן הדמאי