מסכת דמאי פרק ז – המבנה הספרותי

(א) המזמין את חברו שיאכל אצלו
והוא אינו מאמינו על המעשרות
אומר מערב שבת
מה שאני עתיד להפריש מחר
הרי הוא מעשר
ושאר מעשר סמוך לו
זה שעשיתי מעשר
עשוי תרומת מעשר עליו
ומעשר שני בצפונו או בדרומו
ומחלל על המעות

(ב) מזגו לו את הכוס אומר
מה שאני עתיד לשיר בשולי הכוס
הרי הוא מעשר
ושאר מעשר סמוך לו
זה שעשיתי מעשר
עשוי תרומת מעשר עליו
ומעשר שני בפיו
ומחלל על המעות

(ג) פועל שאינו מאמין לבעל הבית
נוטל גרוגרת אחת ואומר
זו ותשע הבאות אחריה
עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל
זו עשויה תרומת מעשר עליהן
ומעשר שני באחרונה
ומחלל על המעות
וחושך גרוגרת אחת
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לא יחשך
מפני שהוא ממעט מלאכתו
שלבעל הבית
רבי יוסי אומר
לא יחשך מפני שהוא תנאי בית דין

(ד) הלוקח יין מבין הכותים אומר
שני לגין שאני עתיד להפריש
הרי הן תרומה ועשרה מעשר ותשעה מעשר שני
מחל ושותה

(ה) היו לו תאנים שלטבל בתוך ביתו
והוא בבית המדרש או בשדה
אומר שתי תאנים
שאני עתיד להפריש
הרי הן תרומה ועשר מעשר ותשע מעשר שני

היו דמאי
אומר מה שאני עתיד להפריש למחר
הרי הוא מעשר
ושאר מעשר סמוך לו
זה שעשיתי מעשר
עשוי תרומת מעשר עליו
ומעשר שני בצפונו או בדרומו
ומחלל על המעות

(ו) היו לפניו שתי כלכלות שלטבל
ואמר מעשרות זו בזו
הראשונה מעשרת
שלזו בזו ושלזו בזו
הראשונה מעשרת
מעשרותיהן מעשרות
כלכלה בחברתה
קרא שם

(ז) מאה טבל מאה חלין
נוטל מאה ואחד
מאה טבל מאה מעשר
נוטל מאה ואחד
מאה חלין מתקנים מאה מעשר
נוטל מאה ועשר
מאה טבל תשעים מעשר
תשעים טבל ושמונים מעשר
לא הפסיד כלום
זה הכלל
כל זמן שהטבל מרבה
לא הפסיד כלום

(ח) מי שהיו לו
עשר שורות שלעשר עשר כדי יין
ואמר שורה החיצונה אחת מעשר
ואין ידוע אי זו היא
נוטל שתי חביות לכסן
חצי שורה החיצונה אחת מעשר
ואין ידוע אי זו היא
נוטל ארבע חביות מארבע זויות
שורה אחת מעשר
ואין ידוע אי זו היא
נוטל שורה אחת לכסן
חצי שורה אחת מעשר
ואין ידוע אי זו היא
נוטל שתי שורות לכסן
חבית אחת מעשר
ואין ידוע אי זו היא
נוטל מכל חבית וחבית