מסכת כלאים פרק ד – המבנה הספרותי

a (א) קרחת הכרם
בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות
ובית הלל אומרים שש עשרה אמה

a ואיזו היא קרחת הכרם
כרם שחרב מאמצעו
אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם
היו שם שש עשרה אמה
נותנין לו עבודתו וזורע את המותר

b מחול הכרם
בית שמאי אומרים שש עשרה אמה
ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה

b (ב) אי זה הוא מחול הכרם
בין כרם לגדר
אם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם
היו שם שתים עשרה אמה
נותנין לו עבודתו וזורע את המותר
(ג) רבי יהודה אומר אין זה אלא גדר הכרם
ואי זה הוא מחול הכרם
בין שני הכרמים

איזה הוא גדר
שהוא גבוה עשרה טפחים
וחריץ
שהוא עמק עשרה ורחב ארבעה
(ד) מחצת הקנים
אם אין בין קנה לחברו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי הרי זו כמחצה
וגדר שנפרצה עד עשר אמות הרי זה כפתח
יתר מכן כנגד הפרצה אסור
נפרצו בו פרצות הרבה
אם העומד מרבה על הפרוץ מתר
ואם הפרוץ מרבה על העומד כנגד הפרצה אסור

(ה) הנוטע שורה שלחמש גפנים
בית שמאי אומרים כרם
ובית הלל אומרים
אינו כרם עד שיהו שם שתי שורות
לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם
בית שמאי אומרים קדש שורה אחת
ובית הלל אומרים קדש שתי שורות

(ו) הנוטע שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב
הרי זה כרם
שתים כנגד שתים ואחת בנתים
או שתים כנגד שתים ואחת באמצע
אינו כרם עד שיהו שתים נגד שתים ואחת יוצאה זנב

(ז) הנוטע שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך שלחברו
ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים
הרי אלו מצטרפות
גבוה מעשרה טפחים אינן מצטרפות
רבי יהודה אומר אם ערסן מלמעלה הרי אלו מצטרפות

(ח) הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות
לא יביא זרע לשם
היו שלש אם אין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה
לא יביא זרע לשם
רבי אליעזר בן יעקב אומר משום חנניה בן חכינאי
אפלו חרבה האמצעית
ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה
לא יביא זרע לשם
שאלו מתחלה נטען הרי זה מתר בשמונה אמות

(ט) הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה
מתר להביא זרע לשם
אמר רבי יהודה מעשה בצלמון
באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה
והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד
וזורע את הניר
ובשנה האחרת היה הופך את השער למקום אחר
וזורע את הבור
ובא מעשה לפני חכמים והתירו
רבי מאיר ורבי שמעון אומרים
אף הנוטע את כרמו על שמונה שמונה אמות מתר