מסכת מעשר שני פרק ג – המבנה הספרותי

(א) לא יאמר אדם לחברו
העל את הפרות האלו לירושלם לחלק
אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלם
אבל נותנים זה לזה מתנת חנם

(ב) אין לוקחין תרומה בכסף מעשר
מפני שהוא ממעט באכילתו
ורבי שמעון מתיר
אמר להם רבי שמעון מה אם הקל בזבחי שלמים
שהוא מביאן לידי פגול ונותר וטמא לא נקל בתרומה
אמרו לו מה אם הקל בזבחי שלמים שהן מתרים לזרים
נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים

(ג) מי שהיו לו מעות בירושלם
וצרך להם
ולחברו פרות
אומר לחברו
הרי המעות האלו מחללין על פרותיך
נמצא זה אוכל פרותיו בטהרה
והלה עושה צרכו במעותיו
ולא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי
(ד) פרות בירושלם ומעות במדינה
אומר הרי המעות ההם
מחללין על פרות האלו
מעות בירושלם ופרות במדינה
אומר הרי המעות האלו
מחללין על פרות ההם
ובלבד שיעלו הפרות
ויאכלו בירושלם

(ה) מעות נכנסות לירושלם ויוצאות
ופרות נכנסין ואינן יוצאין
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף הפרות נכנסין ויוצאין

(ו) פרות שנגמרה מלאכתן
ועברו בתוך ירושלים
יחזר מעשר שני שלהן
ויאכל בירושלם
ושלא נגמרה מלאכתן
סלי ענבים לגת וסלי תאנים למקצה
בית שמאי אומרים
יחזר מעשר שני שלהם
ויאכל בירושלם
ובית הלל אומרים
יפדה ויאכל בכל מקום
רבי שמעון בן יהודה אומר
משם רבי יוסי
לא נחלקו בית שמאי ובית הלל
על פרות שלא נגמרה מלאכתן
שיפדה מעשר שני שלהם
ויאכל בכל מקום
ועל מה נחלקו
על פרות שנגמרה מלאכתן
שבית שמאי אומרים
יחזר מעשר שני שלהם
ויאכל בירושלים
ובית הלל אומרים
יפדה ויאכל בכל מקום
והדמאי נכנס ויוצא ונפדה

(ז) אילן שהוא עומד בפנים
ונוטה לחוץ
או עומד בחוץ ונוטה לפנים
מכנגד החומה ולפנים כלפנים
מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ

בתי הבדים שפתחיהן לפנים
וחללן לחוץ
או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים
בית שמאי אומרים
הכל כלפנים
ובית הלל אומרים
מכנגד החומה ולפנים כלפנים
מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ

a (ח) הלשכות בנויות בקדש ופתוחות לחל
תוכן חל וגגותיהן קדש

b בנויות בחל ופתוחות לקדש
תוכן קדש וגגותיהן חל

c בנויות בקדש ובחל ופתוחות לקדש ולחל
תוכן וגגותיהן
מכנגד הקדש ולקדש קדש
מכנגד החל ולחל חל

(ט) מעשר שני שנכנס לירושלם ונטמא
בין שנטמא באב הטמאה
בין שנטמא בולד הטמאה
בין בפנים בין בחוץ
בית שמאי אומרים
הכל יפדה ויאכל בפנים
חוץ משנטמא באב הטמאה בחוץ
ובית הלל אומרים
הכל יפדה ויאכל בחוץ
חוץ משנטמא בולד הטמאה בפנים

(י) הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה
רבי יהודה אומר יקבר
אמרו לו לרבי יהודה
ומה אם מעשר שני עצמו שנטמא
הרי הוא נפדה
הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא
אינו דין שיפדה
אמר להם לא אם אמרתם במעשר שני עצמו
שכן הוא נפדה בטהור ברחוק מקום
תאמרו בלקוח בכסף מעשר
שאינו נפדה בטהור ברחוק מקום

a (יא) צבי שלקחו בכסף מעשר ומת
יקבר על ידי עורו
רבי שמעון אומר יפדה

b לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה
רבי יוסי אומר יקבר

c לקחו שחוט ונטמא
הרי הוא כפרות

(יב) המשאיל קנקנין למעשר שני
אף על פי שגפן לא קנה מעשר
זלף לתוכן סתם
עד שלא גפן לא קנה מעשר משגפן קנה מעשר
עד שלא גפן עולות באחד ומאה
משגפן מקדשות בכל שהן
עד שלא גפן תורם מאחת על הכל
ומשגפן תורם מכל אחת ואחת

(יג) בית שמאי אומרים מפתח ומערה לגת
ובית הלל אומרים מפתח ואינו צריך לערות
במה דברים אמורים במקום שדרכן למכר סתומות
אבל במקום שדרכן למכר פתוחות לא יצא קנקן לחלין
אבל אם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה
יצא קנקן לחלין
רבי שמעון אומר אף האומר לחברו
חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים יצא קנקן לחלין