מסכת מעשר שני פרק ה – המבנה הספרותי

1A1B1C

a (א) כרם רבעי מצינין אותו בקוזזות אדמה
ושלערלה
בחרסית ושלקברות בסיד וממחה ושופך
אמר רבן שמעון בן גמליאל
במה דברים אמורים בשביעית
והצנועים מניחין את המעות ואומרים
כל הנקלט מזה יהא מחלל על המעות האלו

a (ג) כרם רבעי
בית שמאי אומרים
אין לו חמש ואין לו בעור
ובית הלל אומרים יש לו

a (ד) כיצד פודין נטע רבעי
מניח את הסל על פי שלשה ואומר
כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע
על מנת להוציא יציאות מביתו
ומניח את המעות ואומר
כל הנלקט מזה
מחלל על המעות האלו
בכך וכך סלים בסלע
(ה) ובשביעית פודהו בשויו
ואם היה הכל מופקר
אין לו אלא שכר לקיטה

b (ב) כרם רבעי היה עולה לירושלם
מהלך יום אחד לכל צד
ואי זו היא תחומה
אילת מן הדרום ועקרבת מן הצפון
לוד מן המערב והירדן מן המזרח
ומשרבו הפרות
התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה
ותנאי היה הדבר שאימתי שירצו
יחזר הדבר לכמות שהיה
רבי יוסי אומר
משחרב בית המקדש היה התנאי הזה ותנאי היה
אימתי שיבנה בית המקדש
יחזר הדבר לכמות שהיה

b בית שמאי אומרים
יש לו פרט ויש לו עוללות
והעניים פודין לעצמן
ובית הלל אומרים
כלו לגת

b הפודה נטע רבעי שלו
מוסיף עליו חמישיתו
בין שהוא שלו ובין שנתן לו מתנה

2A2B2C

a (ו) ערב יום טוב הראשון שלפסח
שלרביעית ושלשביעית היה בעור

a (ז) מי שהיו לו פרות בזמן הזה
והגיעה שעת הבעור
בית שמאי אומרים
צריך לחללן על הכסף
ובית הלל אומרים
אחד שהן כסף ואחד שהן פרות

a (ט) מי שהיו פרותיו רחוקים ממנו
צריך לקרוא להם שם

b כיצד היה בעור
נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים
ומעשר ראשון לבעליו
ומעשר עני לבעליו
ומעשר שני והבכורים
מתבערים בכל מקום
רבי שמעון אומר
הבכורים נתנין לכהנים כתרומה
התבשיל
בית שמאי אומרים צריך לבער
ובית הלל אומרים הרי הוא כמבער

b (ח) אמר רבי יהודה
בראשונה היו שולחין
אצל בעלי בתים שבמדינות
מהרו והתקינו את פרותיכם
עד שלא תגיע שעת הבעור
עד שבא רבי עקיבא ולמד
שכל הפרות
שלא באו לעונת המעשרות
פטורים מן הבעור

b מעשה ברבן גמליאל והזקנים
שהיו באין בספינה
אמר רבן גמליאל
עשור שאני עתיד למוד
נתון ליהושע ומקומו משכר לו
עשור אחר שאני עתיד למוד
נתון לעקיבא בן יוסף שיזכה בו לעניים
ומקומו משכר לו
אמר רבי יהושע
עשור שאני עתיד למוד
נתון לאלעזר בן עזריה
ומקומו משכר לו
ונתקבלו זה מזה שכר

3A3B3C

a (י) במנחה ביום טוב האחרון
היו מתודין
כיצד היה הודוי
בערתי הקדש מן הבית
זה מעשר שני ונטע רבעי
נתתיו ללוי
זה מעשר לוי
וגם נתתיו
זו תרומה ותרומת מעשר
לגר ליתום ולאלמנה
זה מעשר עני הלקט והשכחה והפאה
אף על פי שאינן מעכבין את הודוי
מן הבית
זו חלה

a לא עברתי ממצותיך
לא הפרשתי ממין על שאינו מינו
ולא מן התלוש על המחבר
ולא מן המחבר על התלוש
ולא מן החדש על הישן
ולא מן הישן על החדש
ולא שכחתי
לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו

a (יג) השקיפה ממעון קדשך מן השמים
עשינו מה שגזרת עלינו
אף אתה עשה מה שהבטחתנו
השקיפה ממעון קדשך מן השמים
וברך את עמך את ישראל
בבנים ובבנות
ואת האדמה אשר נתתה לנו
בטל ובמטר ובולדות בהמה
כאשר נשבעת לאבתינו
ארץ זבת חלב ודבש
כדי שתתן טעם בפרות
(יד) מכאן אמרו ישראל וממזרים מתודים
אבל לא גרים ולא עבדים משחררים
שאין להם חלק בארץ
רבי מאיר אומר אף לא כהנים ולוים
שלא נטלו חלק בארץ
רבי יוסי אומר יש להם ערי מגרש

b (יא) ככל מצותך אשר צויתני
הא אם הקדים מעשר שני לראשון
אינו יכול להתודות

b (יב) לא אכלתי באני ממנו
הא אם אכלו באנינה
אינו יכול להתודות
ולא בערתי ממנו בטמא
הא אם הפרישו בטמאה
אינו יכול להתודות
ולא נתתי ממנו למת
לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת
ולא נתתיו לאוננים אחרים
שמעתי בקול ה' אלהי
הבאתיו לבית הבחירה
עשיתי ככל אשר צויתני
שמחתי ושמחתי בו

b (טו) יוחנן כהן גדול העביר הודית המעשר
אף הוא בטל את המעוררים ואת הנוקפים
ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלם ובימיו אין צריך לשאול על הדמאי

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)