מסכת מעשרות פרק ב – המבנה הספרותי

(א) היה עובר בשוק ואומר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין
לפיכך אם הכניסו לבתיהם מתקנים ודאי
טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהם עראי
לפיכך אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי

(ב) היו יושבין בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין
ובעל השער ובעל החנות חיבין
רבי יהודה פוטר עד שיחזיר את פניו
או עד שישנה מקום ישיבתו

(ג) המעלה פרות מן הגליל ליהודה
או עולה לירושלם
אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך
וכן בחזרה
רבי מאיר אומר
עד שהוא מגיע למקום השביתה

והרוכלין המחזרין בעירות
אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה
רבי יהודה אומר
הבית הראשון הוא ביתו

(ד) פרות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן
רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי
וחכמים מתירין חוץ מכלכלת תאנים

כלכלת תאנים שתרמה
רבי שמעון מתיר
וחכמים אוסרין

(ה) האומר לחברו הילך איסר זה
ותן לי בו חמש תאנים
לא יאכל עד שיעשר
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
אוכל אחת אחת פטור ואם צרף חיב
אמר רבי יהודה
מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלם
והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באסר
ולא הפרש ממנה תרומה ומעשר מעולם

(ו) האומר לחברו הילך אסר זה
בעשר תאנים שאבר לי
בורר ואוכל
באשכול שאבר לי מגרגר ואוכל
ברמון שאבר לי פורט ואוכל
באבטיח שאבר לי סופת ואוכל
אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אלו
בשני אשכלות אלו
בשני רמונים אלו
בשני אבטיחים אלו
אוכל כדרכו ופטור מפני שקנה במחבר לקרקע

(ז) השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים
אמר לו על מנת שאכל תאנים אוכל ופטור
על מנת שאכל אני ובני בית(י) או שיאכל בני בשכרי
הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחיב
על מנת שאכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה
בשעת הקציעה אוכל ופטור
ולאחר הקציעה אוכל וחיב
שאינו אוכל מן התורה
זה הכלל
האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חיב
(ח) היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע
בבנות שבע לא יאכל בלבסים
אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל

המחליף עם חברו
זה לאכול וזה לאכול
זה לקצות וזה לקצות
זה לאכול וזה לקצות
חיב
רבי יהודה אומר
המחליף לאכול חיב
ולקצות פטור