מסכת מעשרות פרק ד – המבנה הספרותי

1A1B

a (א) הכובש השולק המולח בשדה חיב

a הפוצע זיתים שיצא מהם השרף פטור

b המכמן באדמה פטור

b הסוחט זיתים על בשרו פטור
אם סחט ונתן לתוך ידו חיב

c המטבל בשדה פטור

c המקפה לתבשיל פטור
לקדרה חיב מפני שהוא כבור קטן

2A2B

(ב) תנוקות שטמנו תאנים לשבת
ושכחו לעשרן
לא יאכלו למוצאי שבת
עד שיעשרו

כלכלת השבת
בית שמאי פוטרין ובית הלל מחיבין
רבי יהודה אומר
אף הלוקט את הכלכלה לשלח לחברו
לא יאכל עד שיעשר

3A3B

(ג) הנוטל זיתים מן המעטן
טובל אחד אחד במלח ואוכל
אם מלח ונתן לפניו
חיב
רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חיב ומן הטמא פטור
מפני שהוא מחזיר את המותר

(ד) שותים על הגת בין על החמין בין על הצונין פטור
דברי רבי מאיר
רבי אלעזר בר צדוק מחיב
וחכמים אומרים על החמין חיב ועל הצונין פטור

4A4B

(ה) המקלף שעורים מקלף אחת אחת ואוכל
ואם קלף ונתן לתוך ידו חיב

המולל מלילות שלחטים מנפה מיד ליד ואוכל
ואם נפה ונתן לתוך חיקו חיב

5A5B

a כסבר שזרעה לזרע ירקה פטור
זרעה לירק מתעשרת זרע וירק

a (ו) רבן גמליאל אומר
תמרות שלתלתן ושלחרדל ושלפול הלבן
חיבות במעשר

b רבי אליעזר אומר
השבת מתעשרת זרע וירק וזירין
וחכמים אומרים
אינו מתעשר זרע וירק
אלא השחלים והגרגיר בלבד

b רבי אליעזר אומר
הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס
רבי עקיבא אומר
אין מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)