מסכת שביעית פרק ו – המבנה הספרותי

(א) שלש ארצות לשביעית
כל שהחזיקו עולי בבל
מארץ ישראל ועד כזיב
לא נאכל ולא נעבד
וכל שהחזיקו עולי מצרים
מכזיב ועד הנהר ועד אמנה
נאכל אבל לא נעבד
מן הנהר ומאמנה ולפנים נאכל ונעבד

(ב) עושין בתלוש בסוריא אבל לא במחבר
דשים וזורין ודורכין ומעמרין
אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקים
כלל אמר רבי עקיבא
כל שכיוצא בו מתר בארץ ישראל
עושין אותו בסוריא

(ג) בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו
אם היו העלין שלהם שחורין אסורין
הוריקו הרי אלו מתרין
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר
אם יכלין להתלש בעלין שלהן אסורין
וכנגד כן מוצאי שביעית מתרין

(ד) מאימתי מתר אדם לקח ירק במוצאי שביעית
משיעשה כיוצא בו
עשה הבכיר התר האפיל
רבי התיר לקח ירק במוצאי שביעית מיד

(ה) אין מוציאין שמן שרפה ופרות שביעית
מהארץ לחוצה לארץ
אמר רבי שמעון שמעתי בפרוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ

(ו) אין מביאין תרומה
מחוצה לארץ לארץ
אמר רבי שמעון שמעתי בפרוש שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ